3 מדידה והערכה

עקרונות המדידה

עשרת הדברות לכתיבת שאלון

שאלות דמוגרפיות - כאשר שואלים שאלות דמוגרפיות, יש לכלול את כל המאפיינים או הגורמים שעלולים להיות להשפיע על התוצאות (גיל, מין, מצב תעסוקתי ועוד). עם זאת, צריך לשים לב לא להגזים עם כמות השאלות ולוודא שהדבר לא חודר לפרטיותם. כמו כן, אנשים רבים נרתעים משאלות דמוגרפיות וכאשר הן מופיעות בתחילת השאלון, הדבר יכול לגרום לאי מילוי השאלון, לכן יש להכניס שאלות אלו בעיקר בסוף השאלון, ניתן להתחיל את השאלון עם כמה שאלות חימום בהתחלה אך שהמסה העיקרית תהיה בסוף. יש להתחיל בשאלות "קלות" יותר ורק לאחר מכן להתקדם לשאלות "רגישות/מורכבות" יותר.

אין לשנות את הסקר לאחר הפצתו - כל שינוי בסדר הצגת השאלות או בניסוח עלולים להשפיע על מענה השאלות ולא יהיה ניתן להשוות את תשובות המשיבים זה לזה.

ניסוח נקי ומובן - יש להימנע מכתיבת שאלות מעורפלות או דו-משמעיות וכן לשמור על אובייקטיביות על מנת לא ליצור הטיה. לוודא שאנחנו לא מנסחים היגדים בצורה מוטה שמעודדת אנשים לענות באופן מסויים ומייצרים נקודת ייחוס עבור המשיב.

שאלות פתוחות - יש להשתמש בכמה שפחות שאלות פתוחות. שימוש בשאלה פתוחה דורש מאמץ הן מצד המשיב לניסוח והבעת דעתו, והן מצד החוקר הנדרש לקודד ואין סטנדרטיזציה בתשובות.

משך זמן השאלון- יש למדוד כמה זמן לוקח למלא את השאלון הסופי, שאלון ארוך מדי יגרום לשיעורי פרישה גבוהים בקרב המשתתפים (לא יותר מ15 דקות). על מנת לקצר את אורך השאלון, יש לוודא כי כל השאלות רלוונטיות מספיק, אינן מוסיפות מידע מיותר וממצות.

רנדומיזציה של היגדים / של תשובות - בשאלות שבהן יש חשד להשפעת הסדר על המענה. ניתן לייצר רנדומיזציה ע״י יצירת מספר שאלות שהסדר בהן שונה

אחידות בניסוח - יש להקפיד על אחידות בניסוח השאלות וכך גם בפורמט התגובות האפשריות.

ניסוח אובייקטיבי - יש לכתוב שאלות בנוסחים נייטרליים ולא מוטים "קשה לי..", "אני מרגיש שהשתפרתי.." גם מהסיבה שזה משפיע על החשיבה והתפיסה של הפרט וגם מרצייה חברתית.

שאילת שאלות ישירות - מגבלות בשאילת אנשים לגבי ההתנהגות שלהם. באופן כללי , לנסות ולהימנע במידה שהנושא בכללותו רגיש שכן יש נטייה להיאחז באופציה ״חיצונית״ (שאלות בצורת תרחיש) במקרים שמאפשרת למשיב להתמודד עם חוסר הנוחות שהוא חש לגבי ההתנהגות שלו.

הנחיות לשאלון - מומלץ ״להכין״ את המשיבים למה מצפה להם, גם בפתיח של השאלון וגם לפני חלקים משמעותיים בשאלון.

עקרונות למדידת תכניות התערבות

מדידת התוצאות היא בחינה של ההישגים שהושגו באמצעות התפוקות, והיא נועדה לספק אינדיקציה לגבי האפקטיביות של התוכנית. על מנת למדוד את התועלות, השינויים והשיפורים שמתרחשים בזכות התוכנית יש לפעול לפי שני עקרונות מנחים:

מחקר פאנל: סקר חוזר במועדים שונים באותו מדגם

מחקר מסוג פאנל זהו מחקר בו הנתונים נמדדים בשתי נקודות זמן שונות או יותר. המדידה נעשית על אותם משתתפים ונעשת באותו האופן בדיוק. התוצאות נמדדות בתחילת המחקר ולאחר מכן נמדדות פעם נוספת בסוף ההתערבות אך ניתן לבצע את השאלון פעמים נוספות לאורך התהליך בהתאם לצורך.

חסרונות

אחוז הפורשים הגבוה של המשתתפים - אנשים רבים אינם מעוניינים לענות פעם נוספת על אותו השאלון או לחילופין שלא ניתן להשיג אותם שוב (למשל החלפת כתובת/ מייל). שיעורי פרישה גבוהים בין שתי נקודות המדידה יכולים לגרום לכך שהמדגם לא ייצג את האוכלוסיה שממנה דגמנו ולכן לא נוכל לסמוך על מסקנות המחקר. דרך התמודדות עם הנפל המוטיבציוני המוביל לבעיית הנשירה היא בעזרת מתן תגמול כספי ושליחת מסרי שכנוע.

שינויים המתרחשים על פני זמן - מחקר שנערך לאורך תקופה יכול להוביל לשינויים במבנה של אוכלוסיית המחקר שלנו המתרחשים על פני זמן. אם מאפייני האוכלוסייה משתנים, המדגם שייצג את האוכלוסיה במועד הסקר הראשון כבר אינו מייצג אותה במועדים שלאחר מכן.

מדידה חוזרת - איכות המדידה עלולה להיפגע כאשר אנשים עונים כמה פעמים על אותו השאלון, בעיקר במרוויח זמן לא גדולים, וכן בעקבות הרצון שלהם להישאר עיקביים עם תשובותיהם.

יתרונות

מחקר פנאל מאפשר להסיק מסקנות על שינויים שנעשו מתחילת המחקר ולקבל מידע על השינויים שהתרחשו אצל הנבדקים ברמת הפרט, ובכך לקבוע האם חל שינוי עם הזמן. בנוסף, בדיקת השינוי מאפשרת לחזק את תוקף המסקנה של הקשר הסיבתי שנבדק. אנו רואים אפוא שהיתרונות הגלומים בהישענות על אותו מדגם במערך פאנל (האפשרות להסיק מסקנות על שינויים) הם גם החסרונות של מערך המדידות החוזרות במדגמים שונים (שאינו יכול למדוד שינויים ברמת היחיד). עם זאת, היתרון הגלום בו משמעותי וייחודי ותואם למקרים בהם יש צורך לבדוק סיבתיות ושינויים על פני זמן.

העמוד הבא:

קורסים והכשרות