רקע
האוכלוסייה החרדית מהווה 12% מכלל האוכלוסייה בישראל. היקף העוני והשפעתו על רמת החיים באוכלוסייה החרדית גדולים בהרבה מהיקפו והשפעתו בשאר האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית.
החברה החרדית מתכנסת בתוך עצמה ונשמעת לרבני הקהילות, ועד לפני כעשור האינטרנט היה תחום שהרבנים נאבקו בו במלוא עוזם. ואולם, בשנים האחרונות הפך האינטרנט ללגיטימי בקרב חלקים ניכרים מהמגזר החרדי: הוקמו אתרי אינטרנט חרדיים והיקף הגולשים בהם הולך ועולה. עם זאת, כדי להתמודד עם בעיות האינטרנט, 43% מהחרדים מפעילים סינון כלשהו על התכנים באינטרנט. במחשבים הדבר נעשה על ידי חברות המסננות את התכנים עבור כל משתמש באופן אישי, ואילו בסלולר יש אפשרות לרכוש "טלפונים כשרים", המסננים את התכנים מראש ברמות שונות של סינון.
הפער הדיגיטלי מגוון גם בתוך החברה החרדית עצמה. כפי שעולה מהתרשים להלן, שיעור השימוש הנמוך ביותר באינטרנט הוא בקרב החסידים והספרדים, ולאחר מכן בקרב הליטאים. שיעור הגולשים הגבוה ביותר נמצא בקרב חסידי חב"ד.
המוטיבציות והחסמים של האוכלוסייה החרדית לשימוש באינטרנט נובעים ברובם ממניעים דתיים ומהשפעותיו הנרחבות של כלי זה. החשש והחרדה מפני החשיפה לאינטרנט מתעצמים עוד יותר כשהדברים אמורים בחינוך ילדים, בשל הצורך להגן על הדור הצעיר מפני הסכנות הטמונות בעולם הדיגיטלי. עם זאת, הדעות בקרב הציבור החרדי בדבר שימוש באינטרנט חלוקות: יש המתנגדים לכך באופן נחרץ, ויש הרואים באינטרנט כלי חיובי שיכול לשפר את חייו של האדם החרדי. לכן כאשר ניגשים לחקור את המוטיבציה בקרב האוכלוסייה החרדית יש להביא בחשבון את שתי הגישות.
נקודות חוזק
נקודות חולשה
ניהול מידע
תקשורת
עסקאות מקוונות