3             מדידה והערכה

יצירת תכניות התערבות

תכניות התערבות

מטרתה של תוכנית ההתערבות היא לצמצם את הפער הדיגיטלי בקרב אוכלוסיות בעלות פער דיגיטלי גדול. מאחר שהקבוצות נבדלות זו מזו במאפייניהן (סוציו-דמוגרפיים, תרבותיים, כלכליים ואחרים) יש ליצור עבור כל קבוצה תוכנית התערבות ממוקדת שתהלום את צרכיה. האינדקס שיצרנו יסייע לנו לפתח את התוכנית המתאימה ביותר לכל קבוצה ויאפשר לנו לרכז את המשאבים במקומות הקריטיים ביותר, שבהם מתמקד הפער.

תוכנית התערבות היא כל תוכנית שאנו מבצעים במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי.

הכנות לתכניות התערבות: המודל הלוגי

המודל הלוגי הוא כלי מובנה לייצוג חזותי של תוכנית עבודה מתוכננת והאסטרטגיה שבבסיסה, אשר שם דגש על התוצאות. מטרת המודל ליצור קשר ניהולי בין ההשקעה בתוכנית, הפעולות שננקטות במסגרתה והתוצאות שפעולות אלו אמורות להשיג. 

לפני שניגשים לבנות את התוכנית יש להכיר לעומק את אוכלוסיית היעד ולעמוד על מאפייניה התרבותיים, הפסיכולוגיים, השפתיים ועוד. הבנה עמוקה של אוכלוסיית היעד תאפשר ליצור עבורה את התוכנית האופטימלית ולתכנן היטב את הפעולות והמהלכים הנלווים, כגון צורת הגיוס של פרטים לתוכנית ואופן ההתנהלות בתוכנית עצמה, על מנת להפיק ממנה את התועלת המרבית.

רכיבי המודל הלוגי

1
קלט
2
פעילויות
3
פלט
4
תוצאות
• צרכים: החסרים, הקשיים והבעיות שזוהו בקרב אוכלוסיית היעד. הגדרת הצרכים היא הבסיס להגדרת המטרות ובחירת התוכנית. מומלץ להוסיף מידע נוסף כגון מדוע קיים צורך בהתערבות, כיצד הוא נוצר, מה צריך להשתנות וכדומה.

• מטרת התוכנית: המצב הרצוי הנגזר מצורכי האוכלוסייה שמעוניינים לקדם בתוכנית. יש לתאר מה מבקשים להשיג באמצעות התוכנית, מה המענה שיינתן במסגרתה לבעיה או לצורך שהוגדרו וכדומה. 

• הנחות עבודה: כתיבת הנחות העבודה מציפה דיון על אודותיהן. הנחות העבודה יכולות להתייחס לקהל היעד של התוכנית, לצורך שמבקשים לתת לו מענה, לתוצאות הצפויות, למשתתפי התוכנית וכדומה.

• תשומות: המשאבים הדרושים לביצוע התוכנית ומושקעים בפעילות (זמן, כסף, כוח אדם, מבנים, ציוד וכדומה). יש להכין רשימה של כל התשומות הדרושות להצלחת התוכנית, ולכלול בה הן תשומות המיועדות להפעלה שוטפת של התוכנית והן תשומות לבניית תשתית חד-פעמית.

• גורמים חיצוניים: יש להכין רשימה של כל הגורמים החיצוניים שעלולים להשפיע על התוכנית או על תוצאותיה ואשר אי-אפשר לשלוט בהם. למשל חוקים ותקנות, מצב פוליטי או כלכלי, מתנגדים או תומכים אפשריים וכדומה. ברשימה זו יש לכלול גם גורמים שיש באפשרותם לקדם או לעכב את התוכנית; הכנסתם למודל תאפשר בחינה של ההשפעה הצפויה שלהם והיערכות לקראתם במידת הצורך.
• פעילויות: יש להכין רשימה של הפעולות המהותיות הנדרשות כדי ליישם את התוכנית – מה עושים עם התשומות כדי להשיג את המטרות ולהגיע לתוצאות. הרשימה יכולה לכלול הקמת תשתיות, פעילויות מקדימות כמו הכשרת כוח אדם, פיתוח מוצרים, אספקה של שירותים וכדומה. מומלץ להפריד בין פעילויות הקשורות לתשתית ובין פעילויות הקשורות להפעלה שוטפת.
תפוקות: התוצרים הישירים והמוחשיים של תוכנית ההתערבות, היקפה, התוספת בהשוואה לנקודת המוצא, סוג המשתתפים ועוד, המתאפשרים על ידי השקעת התשומות. התפוקות צריכות לשקף את מטרות התוכנית – לדוגמה מספר האנשים שהתוכנית הגיעה אליהם, התכנים שנלמדו וכדומה. מדידת תפוקות היא בחינה של הפעולות שננקטו ביחס לתשומות שהושקעו, והיא מיועדת בעיקר לבירור היעילות של הארגון. התפוקות מסייעות בהערכת אופן יישום התוכנית, והן שיובילו לתוצאות הרצויות בסוף התהליך. המודל הלוגי מסייע לעקוב אחר ייצור התפוקות. יש להכין רשימה של התפוקות, וכדאי לציין כמויות.
• תוצאות: התועלות, השינויים והשיפורים שיתרחשו בזכות התוכנית בקרב משתתפיה, בני משפחותיהם, ארגונים, מערכות, השדה החברתי והחברה כולה. התוצאות כוללות שינויים בידע, במיומנות, בעמדות, בדעות, בהתנהגות, בתפקוד של אנשים או ארגונים ובמצבים. מדידת התוצאות היא בחינה של ההישגים שהושגו באמצעות התפוקות, והיא נועדה לספק אינדיקציה לגבי האפקטיביות של התוכנית. על התוצאות להיות מדידות - כלומר תוצאות שאפשר למצוא דרך כמותית למדוד אותן בעלות סבירה. יש להכין רשימה של התוצאות, וחשוב לכלול בה תוצאות מהותיות.

תוצאות בטווח הקצר - תוצאות שאפשר להבחין בהן מייד או בתוך פרק זמן קצר מהפעלת התוכנית. תוצאות אלו מתייחסות בדרך כלל לשינויים בידע, במיומנות, בעמדות, בהתנהגות ובתפקוד ברמת האדם היחיד. ברוב המקרים הן אינן התוצאות הסופיות הרצויות אלא שלב הכרחי בדרך לתוצאות לטווח ארוך.

תוצאות בטווח הבינוני - השינויים שיתרחשו לאחר תוצאות הטווח הקצר, בדרך אל תוצאות המבוקשות לטווח הארוך.

תוצאות בטווח הארוך - מדובר בדרך כלל בתוצאות ברמה הרחבה (קהילה, ארגונים) ולא רק ברמת משתתפי התוכנית. לעתים הן יושפעו לא רק מן התכנים של התוכנית אלא גם מגורמים חיצוניים.

סוגים של תכניות התערבות

1
קורסים
הדרך הנפוצה ביותר עד כה לצמצום הפער הדיגיטלי היא קורסים פרונטליים המלמדים אוכלוסיות בעלות פער דיגיטלי גדול את הידע החסר להם מהעולם הדיגיטלי ושיכול לתרום להם בצורה המירבית.

דוגמה: Pane e Internet הינו פרויקט של מחוז באיטליה שמטרתו לעודד פיתוח של "אזרחים דיגיטליים". PEI הינו ציר מרכזי בתוכנית הדיגיטלית של המחוז שמטרתו לקדם אוריינות דיגיטלית בקרב האוכלוסיות הבאות: אזרחי המחוז בגילאים 45-74 שלא עשו שימוש באינטרנט או בשירותים מקוונים, מהגרים ומובטלים בעלי כישורים דיגיטליים נמוכים ואזרחים שאינם עושים שימוש שיגרתי באינטרנט. במהלך השנים 2014-2017 נפרסו במסגרת הפרויקט נקודות ייעודיות בערים שונות במטרה להציע לאזרחים קורסים ואירועים לפיתוח יכולות דיגיטליות. כמו כן, הפרויקט מספק לגופים שונים ידע ותמיכה בפיתוח תכנים. במסגרת מרכזים אלה הוצעו מגוון פעילויות:
קורסים והדרכות
קורסים למתחילים, שמטרתם "לשבור את הקרח" ולקרב את האנשים לעולם הדיגיטלי ולאפשרויות הגלומות בו.
קורסים למתקדמים, שנועדו להקנות ללומדים מיומנות שימוש ביישומים ספציפיים, אינטרנט בטוח וכדומה.
יוזמות תרבותיות
כגון כנסים וסדנאות להעלאת המודעות לשירותים מקוונים (בדגש על שירותי ממשל מקוונים) ולקידום שימוש בטוח וביקורתי באינטרנט.
2
קורסים מקוונים
פלטפורמות שונות לקורסים באינטרנט, החל בקורסים מוקלטים מראש שהפרט יכול לצפות בהם באופן פסיבי וכלה בקורסים אינטרקטיביים, שבהם יש לפרט מורה שמלמד אותו בזמן אמת. הקורסים האינטראקטיביים יכולים להתקיים גם בפורמט של "כיתה דיגיטלית" שבה לומדים מספר אנשים בו זמנית.

דוגמה: Good Things Foundation הוא ארגון שהוקם בבריטניה ב-2011 במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי. הארגון כולל רשת של כ-5,000 יחידות משנה ומרכזים שותפים המציעים גישה לאינטרנט בחינם או בעלות סמלית והכשרות לפיתוח מיומנויות דיגיטליות. 

במרכזי הארגון פועל אתר האינטרנט Learn My Way, המספק קורסים חינמיים, מדריכים ופעילויות לשיפור המיומנויות הדיגיטליות במגוון תחומים, החל בשימוש במחשב או באמצעים טכנולוגיים אחרים, חיפוש באינטרנט, שימוש במייל, שימוש במדיה החברתית, בטיחות בשימוש וקניות ברשת, וכלה בשימוש בשירותים מקוונים כגון חיפוש עבודה, בריאות, ניהול פיננסי ושירותים ממשלתיים מקוונים.

3
הדרכות והנחיות בסביבה הטבעית
קשיים בנגישות לאינטרנט ויכולות דיגיטליות נמוכות ניתנים לגישור באמצעות יצירת מרחבים דיגיטליים עם מחשבים וחיבור לאינטרנט באזורים של אוכלוסיות היעד כמו ספריות, בתי ספר, בתי קפה, מרכזי יום וכדומה. הצוותים במקומות אלו יוכשרו לסייע בפתרון בעיות טכניות ובשימוש בדיגיטל לכל מיני מטרות.

דוגמה: בין יוני 2016 לדצמבר 2017 קיימה עמותת Mozilla תוכנית פיילוט לפרויקט פיתוח ספרנים דיגיטליים. מטרת התוכנית הייתה לצייד צוותים של ספרניות וספרנים בספריות ציבוריות בכישורי אוריינות דיגיטלית באמצעות חומרי לימוד שפיתחה העמותה. מטרת-העל הייתה להפוך את הספריות הציבוריות למובילות קהילה בפיתוח אוריינות דיגיטלית.לאחר תהליך מיון וסינון נבחרו להשתתף בפיילוט שמונה צוותי ספריות.

הצוותים שנבחרו השתתפו בסדנאות מקוונות אינטראקטיביות באמצעות פלטפורמת הקוד הפתוח של Mozilla. במהלך הסדנאות סיפקו צוותי הספריות פידבק בזמן אמת כדי להתאים את התכנים והכלים לצורכיהן של הספריות. הצוותים נדרשו להשתמש בכישורים הדיגיטליים שרכשו ולהנחיל אותם לצוותים שלא השתתפו בפרויקט. להלן סרטון קצר המתאר את התוכנית.
4
התערבויות עקיפות
למידה המתרחשת בסביבה הטבעית של הפרט כגון סופרמרקטים, כספומטים ומקומות בילוי, אך אינה מתבצעת בהנחיה ישירה. תחת זאת הלמידה מתרחשת באופן טבעי לצד פעולות הנעשות על ידי הפרט בחיי היומיום כך שאינו מודע בהכרח לכך שנעשית למידה. 

דוגמה: "סידורניק" היא תוכנית הפועלת בחברה החרדית. מפעילי התוכנית יצרו פורטל ובו אתרים של חברות וארגונים בתחומי חיים חשובים כגון חברת החשמל, כל זכות וביטוח לאומי. הפורטל מוצב בעמודי הבית של מחשבים בחנויות אינטרנט בשכונות חרדיות. מטרתה של תוכנית ההתערבות הייתה לעודד את השימוש באתרים הללו ולקדם את האוריינות הדיגיטלית על ידי הבטחת נגישות מיידית לאתרים שונים המקדמים יעילות בחיי היומיום. הרעיון העומד בבסיס התוכנית הוא שהכניסה לאתרים האלה תפגיש את הפרט עם הצורך להתמודד עם בעיות, לבצע עסקאות ולהשתמש במערכת כישורים מגוונת, ובכך תפתח את יכולותיו הדיגיטליות.