הפער הדיגיטלי

מהו הפער הדיגיטלי?

הפער הדיגיטלי מושפע מארבעה גורמים מרכזיים: מוטיבציות וחסמים, נגישות, אוריינות דיגיטלית ושימושים. הערכת ההבדלים בגורמים אלו בין האוכלוסייה הכללית ובין האוכלוסיות המיוחדות תסייע לזהות את הנקודות שבהן נוצר הפער, ובהמשך לקיים התערבויות שיסייעו לצמצומו.

1
מוטיבציות וחסמים תפיסתיים
המוטיבציה (הן פנימית והן חיצונית) מתארת את מכלול הגורמים ההתנהגותיים אשר מעוררים רצון לפעול להשגת יעדים מסוימים – לדוגמה להשתמש בכלים דיגיטליים או לשפר את יכולת השימוש בהם. המוטיבציה תלויה בצרכים האישיים, בציפיות, בערכים, בהיסטוריה האישית, בנחישות, במשימתיות, בצורך בתמרוץ ובמגוון גורמים נוספים, ולכן היא משתנה מאדם לאדם ובין אוכלוסיות שונות.
דוגמה: מוטיבציה לחסוך בזמן ובכסף, הנאה משימוש בכלים דיגיטליים, צורך בהפגת הבדידות ועוד.
החסמים, לעומת זאת, הם גורמים המונעים מאדם התנהגות מסוימת, לדוגמה שימוש באינטרנט ובאמצעים טכנולוגיים אחרים. החסמים גם הם תלויים במאפיינים אישיותיים ומשתנים מאדם לאדם ובין אוכלוסיות שונות. 
דוגמה: פחד וחרדה מטכנולוגיה, גורמי דת, חשש מדליפת מידע ורצון לשמור על פרטיות.
2
נגישות
הנגישות בהקשר של אוריינות דיגיטלית מתייחסת לגורמים המשפיעים על הגישה של אדם לחומרה טכנולוגית ולתוכן דיגיטלי. עם השנים הצטמצם חסם הנגישות לחומרה טכנולוגית בקבוצות אוכלוסייה רבות, בעיקר משום שהגישה לחומרה נעשתה זולה וקלה יותר, אך עדיין ישנם גורמים רבים המשפיעים על הנגישות לתוכן דיגיטלי בקרב אוכלוסיות אלו.
דוגמה: היעדר גישה למחשב מהבית או מהעבודה, היעדר גישה לסלולר, תשתיות רעועות, היעדר משאבים כלכליים, פערי שפה, מוגבלות פיזית המקשה על השימוש כמו ראייה ובעיות מפרקים.
3
אוריינות דיגיטלית
אוריינות דיגיטלית היא רמת המיומנויות, כישורי הלמידה וכישורי העבודה בסביבה ממוחשבת. הכישורים נחלקים לארבע מיומנויות-על דיגיטליות:
א
ניהול מידע: איתור, ניהול ואחסון מידע ותוכן דיגיטלי בבטחה.
דוגמה: חיפוש מוצרים והשוואת מחירים.
ב
תקשורת: תקשור, מגע, שיתוף פעולה, שיתוף וחבירה לאחרים תוך הפגנת הרגלים בטוחים.
דוגמה: פרסום דיון חדש במדיה החברתית לפי חוקיה וכלליה.
ג
עסקאות מקוונות: פעולות כמו קנייה ומכירה של טובין ושירותים, ניהול ענייני כספיים, רישום לשירותים ממשלתיים דיגיטליים ושימוש בהם, תוך הגנה על מידע אישי וכיבוד פרטיותם של אחרים.
דוגמה: יצירת חשבונות ושימוש בשירותים בנקאיים או ממשלתיים מקוונים.
ד
פתרון בעיות: מציאת פתרונות לבעיות תוך שימוש בכלים דיגיטליים בצורה המאפשרת עצמאות וביטחון אישי.
דוגמה: זיהוי דרישות הרישוי של תוכנה מסוימת, זיהוי אתרים מסוכנים, קישורים ו"חלונות קופצים" (pop-ups) מזיקים וצורות הונאה דומות.
*יש לציין כי האוכלוסיות המוצגות בפלייבוק זה אינן מגיעות לרמה הזאת ולכן לא יוצג מידע על אוריינות ברמת פתרון בעיות.
רמת גבוהה של אוריינות דיגיטלית פירושה שימוש מיטבי במרחב הדיגיטלי. עם זאת, ייתכנו מצבים בהם פרטים מבצעים פעולות ברמת אוריינות גבוהה אך חסרים את היכולת לביצוע פעולות ברמת אוריינות נמוכה יותר. כך למשל, יש אנשים המבצעים עסקאות מקוונות כי המוטיבציות שלהם מעודדות זאת, אך נמנעים מלקיים תקשורת במרחב הדיגיטלי בשל מגוון חסמים.
4
שימושים
השימושים הם מגוון הדרכים שבהן ניתן להשתמש בתכנים המקוונים בתחומי החיים השונים. השימוש באינטרנט ובאמצעים דיגיטליים אחרים נושא עימו תועלת רבה ותורם לשיפור איכות החיים. לפיכך יש לעודד את האזרחים להשתמש באמצעים אלו ולהרחיב את פעילותם במרחב הדיגיטלי ככל האפשר. חלק זה מציג את תחומי החיים העיקריים שבהם השימוש בדיגיטל יכול לשפר את חיי האזרח:
א
תעסוקה: מציאת עבודה דרך פורטלים, שימוש באמצעים דיגיטליים להטמעת הרגלים ושיטות עבודה יעילות ופוריות, שימוש באמצעים דיגיטליים לצורך עבודה ממרחק.
ב
צרכנות: חסכון בזמן ובכסף בקנייה מקוונת, השוואת מחירים, רכישת מוצרים שאינם משווקים באזור, קנייה ישירה ללא פערי תיווך.
ג
פיננסים: ביצוע פעולות בנקאיות, השקעות, גישה למידע על חשבונות אישיים, הכרה והבנה של תהליכים פיננסים המשפיעים ישירות על הפרט.
ד
חברה ותקשורת: השתתפות בקהילה הדיגיטלית באמצעות רשתות חברתיות, עדכונים, חשיפה למגוון דעות, הבעת עמדה, תקשורת עם אנשים קרובים.
ה
אזרחות ומיצוי זכויות: שליחת בקשות למיצוי זכויות, הכרת זכויות הפרט, גישה לשירותים ציבוריים.
ו
בריאות: גישה למידע בנושאי בריאות, קביעה וביטול תורים, הזמנת מרשמים, קבלת ייעוץ מגורמים רפואיים.
ז
בידור ופנאי: גישה לערוצי פנאי, תרבות ובידור ומידע על אפשרויות של תרבות ופנאי לצורך התאמה מיטבית להעדפותיו של הפרט.

הפער הדיגיטלי בישראל

בחינת מצב השימוש באמצעים דיגיטליים בישראל מעלה תמונה מורכבת. מצד אחד, ישראל ידועה כ"אומת הסטארט-אפ" ומתאפיינת בחדשנות טכנולוגית מהגבוהות בעולם. הדבר מציב אותה במקום השביעי בין המדינות הנסקרות מבחינת שיעור האוכלוסייה המחוברת לאינטרנט. כמו כן, ישראל ניצבת במקום השלישי בין המדינות הנסקרות בשיעור האוכלוסייה המשתמשת בטלפונים חכמים.

שיעור האוכלוסיה עם חיבור לאינטרנט
שיעור האוכלוסיה עם גלישה סלולרית
מצד שני, השוואה של אוכלוסיות בתוך ישראל חושפת פערים דיגיטליים גדולים ואוכלוסיות ששיעור גבוה בהן אינו מחובר לאינטרנט ומתקשה להתמצא במרחב הדיגיטלי.