3             מדידה והערכה

מדידה והערכה למצב הקיים

יצירת המדד

בטרם תיגש לתהליך צמצום הפער הדיגיטלי עליך למדוד ולהעריך מה מצב הפער הדיגיטלי בקרב שלוש האוכלוסיות באזורך. רק לאחר שתדע מה קורה בשטח תוכל לגשת לטפל בבעיה ולתכנן את התוכניות האפקטיביות ביותר לצמצום הפער הדיגיטלי בכל אחת מהאוכלוסיות.

כדאי לזכור שגם בתוך כל אוכלוסייה יש הבדלים ביכולות ובגישה לאינטרנט. לדוגמה, בחברה החרדית נשים יוצאות לעבודה יותר מגברים ולכן הן חשופות יותר למחשבים ולאינטרנט. לפיכך, כדי להפיק את מרב התועלת מהתהליך יש לחלק כל אוכלוסייה לתת-קבוצות המאופיינות על ידי גיל ומין ולנתח את דפוסי ההתנהלות שלהן בנפרד, ובהתאם לכך ליצור תוכניות התערבות.

מדידה טובה תאפשר השוואה בין האוכלוסיות השונות באזורך, ובינן לבין אוכלוסיות דומות באזורים שונים בארץ. באמצעות השוואה כזאת ניתן יהיה להבין במה שונות האוכלוסיות החלשות מהאוכלוסיות החזקות מבחינה דיגיטלית. בנוסף, מדידה טובה תאפשר לבחון את המצב על פני זמן כדי לדעת אם התוכניות לצמצום הפער אכן משיגות את מטרתן.  

מדד הדיגיטל אותו נרצה לבנות הוא מדד אחד המחושב מערכים של אוסף של משתנים המשקפים את רמת הדיגיטל

כדי ליצור את מדד הדיגיטל נמדוד את ארבע הקטגוריות שהגדרנו לפער הדיגיטלי: מוטיבציות וחסמים התנהגותיים, נגישות, אוריינות דיגיטלית ושימושים. לשם כך נפרק כל קטגוריה למשתנים המפורטים ביותר שניתן למדוד. לדוגמה, בקטגוריה נגישות יש להבין תחילה מהם המשתנים הגורמים לבעיית הנגישות לתוכן דיגיטלי באוכלוסייה הנבדקת, ולאחר מכן למדוד כל משתנה בנפרד באמצעות הכלים והשיטות המתאימים לו.

תהליך יצירת המדד

תהליך פירוק הקטגוריות ויצירת האינדקס ייעשה בחמישה שלבים. לשם כך ניעזר במדד שיצרה אוסטרליה, ובעזרתו נדגים את השלבים.

שלב 1

חלוקת הקטגוריות המרכזיות לתת-קטגוריות

כל קטגוריה מכילה שפע של מידע ונתונים, ובלתי אפשרי למדוד את הקטגוריה עצמה. לכן נפרק את הקטגוריה למספר מצומצם של תת-קטגוריות, ומהן נבחר את החשובות ביותר.לדוגמה, באוסטרליה פירקו את הקטגוריה נגישות לשלוש תת-קטגוריות:

נגישות
גישה לאינטרנט
גישה לאינטרנט
גישה לטכנולוגיה
תקציב חבילות אינטרנט
כל המשתנים שאינם קשורים למכשירים הפיזיים
המשפיעים על הגלישה
המרכיבים הפיזיים של דיגיטציה

שלב 2

חלוקת תת-הקטגוריות למשתנים מרכזיים

גם לאחר חלוקת הקטגוריות המרכזיות לתת-קטגוריות הן עדיין רחבות מדי בשביל המדידה עצמה, ונדרשת חלוקה נוספת. לפיכך נפרק את תת-הקטגוריות למשתנים העיקריים המרכיבים אותן. לדוגמה, תת-הקטגוריה גישה לאינטרנט במדד של אוסטרליה חולקה לשלושה משתנים מרכזיים:

גישה לאינטרנט
תדירות הגישה לאינטרנט
תדירות הגישה לאינטרנט
מיקום הגישה לאינטרנט
מיקום הגישה לאינטרנט
מספר נקודות הגישה
מספר נקודות הגישה
כל כמה זמן הפרט נכנס לאינטרנט
מאיפה הפרט מתחבר לאינטרנט. יכול להיות מהבית, מהעבודה, מבית הספר וכו'
כמה נקודות גישה לאינטרנט יש לפרט

שלב 3

חלוקת המשתנים המרכזיים למשתנים מדידים

את המשתנים המרכזיים שהתקבלו נמשיך ונחלק, עד שנגיע למשתנים המפורטים ביותר שאפשר למדוד ישירות.  לדוגמה, המשתנה המרכזי תדירות הגישה לאינטרנט חולק באינדקס של אוסטרליה לשני משתנים נקודתיים מדידים:

תדירות הגישה לאינטרנט
נכנס אי פעם לאינטרנט
נכנס לאינטרנט בשלושת החודשים האחרונים
סיכום שלבים 1-3: דוגמה לתהליך פירוק הקטגוריה: נגישות

שלב 4

איסוף נתונים

כעת יש בידינו רשימה של משתנים מדידים. בשלב זה נמדוד את המשתנים האלה על ידי איסוף נתונים מהשטח. יש כמה שיטות לאיסוף נתונים, ולכל אחת מהן יתרונות, חסרונות ומגבלות. כאשר אוספים נתונים על המשתנים הנקודתיים חשוב לזכור לאסוף גם את הנתונים הדמוגרפיים של האדם כדי שניתן יהיה לסווג את הנתונים של כל פרט לאוכלוסייה שהוא משתייך אליה ולאפיין אותה בהתאם.

שיטות לאיסוף נתונים:

מדידה אובייקטיבית
מדידה סובייקטיבית

מדידה אובייקטיבית

היתרון במדידה אובייקטיבית בנושא כמו פערים דיגיטליים טמון בכך שהיא מאפשרת מדידה מדויקת של הביצועים והשימושים של הפרט, כך שאפשר אחר כך להתמודד עם הבעיה ולמצוא פתרונות בצורה הטובה ביותר.

1
מדידת ביצועים
ניטור הביצועים של פרטים במטלות באמצעות צופה או תוכנה או שניהם.

דוגמה: PIX היא פלטפורמה למדידה והערכה של יכולותיהם הדיגיטליות של אזרחי צרפת, והיא מדגימה מדידה באמצעות תוכנה. הפלטפורמה היא פרי של שיתוף פעולה בין משרד החינוך של צרפת לבין מכוני מחקר במדינה. הפרויקט החל ב-2016 ופותח כסטארטאפ ממשלתי במסגרת תוכנית החממה SGMAP. מטרת הפלטפורמה לאפשר לכל אזרח צרפתי להעריך את יכולותיו הדיגיטליות. כל אזרח שמבקש להעריך את יכולותיו בתחום זה יכול לקבל מבחן, ובסופו נמסרת לו דיאגנוזה וסיכום של החוזקות והחולשות שלו. תהליך המדידה מתבצע באמצעות משימות או פתרון בעיות, למשל שליחת עותק של הודעת דואר אלקטרוני לנמענים נוספים, גלויים ומוסתרים (CC ו-BCC), באמצעות הטלפון הנייד או המחשב. 

2
תצפית טהורה
תצפית על אנשים הנערכת בלי שהם מודעים לכך כדי לאפשר התנהגות טבעית וספונטנית. 

דוגמה: במסגרת מחקר שערך קית המפטון על הדרך שבה רשתות אלחוטיות ציבוריות משפיעות על המרחב הציבורי העירוני נערך מיפוי התנהגותי תלוי אדם ומקום. הצופים ישבו במשך היום בפארק ציבורי ותיעדו את הפעולות של אנשים שהשתמשו ברשת האלחוטית ושל האנשים שבאו עימם במגע. הצופים הגדירו את המאפיינים הדמוגרפיים של משתמשי הרשת האלחוטית (מין וטווח גילאים), את פעולותיהם ואת התנהגותם.
3
מדדים פסיכופיזיולוגיים
הפסיכופיזיולוגיה מקשרת בין מדידות פיזיולוגיות כגון קצב הלב וגודל האישון לבין אירועים פסיכולוגיים.

דוגמה: באוניברסיטת אריאל בוצע ניסוי באמצעות מכשיר עקיבת עיניים לצורך הערכת יעילותם של קורסים להגברת האוריינות הדיגיטלית. במסגרת המחקר חיברו החוקרים את הנבדקים למכשירי עקיבת עיניים וביקשו מהם לבצע מטלות בנושאים שנלמדו בקורס. בנוסף הם בחנו את המודעות המצבית של הנבדקים – כלומר מידת ההבנה של מידע סביבתי בנוגע למשימה מוגדרת ויכולת הפרט לברור את העיקר מתוך המידע העומד לרשותו ולהשתמש בו בעת קבלת החלטות. במהלך ביצוע המטלות עקב המכשיר אחר האישונים של הנבדק, ובנוסף התבצע מעקב אחר תנועת העכבר והמקלדת.
4
עקבות דיגיטליים
כל פעולה שנעשית במרחב הווירטואלי משאירה סימנים המכונים "עקבות דיגיטליים", המכילים שפע של מידע על הפרט, לרבות מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, ויכולים לשמש למטרות מגוונות. שיטה זו מתבססת על איסוף נתונים ממגוון מקורות המנטרים שימוש בדיגיטל.

דוגמה: חוקרים במוסד שמואל נאמן בטכניון ביקשו לפתח שיטה למדידת הפער הדיגיטלי בישראל. החוקרים אספו נתוני עקבות דיגיטליים משישה מקורות שונים על 1,000 גולשים, שמהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית. הנתונים שנאספו כללו מידע על המגדר, הגיל, ההכנסה, ההשכלה, המיקום הגיאוגרפי ורמת הדתיות של כל אחד מהמשתמשים. במשך חודש ימים תועדה ההתנהגות המקוונת של גולשים אלו ונאספו למעלה משני מיליון תצפיות גולמיות. בתום שלב האיסוף, הנתונים הגולמיים עובדו ונותחו על מנת לספק בסיס תיאורטי ומעשי למדידה והערכה של הפער הדיגיטלי בישראל.
5
עקבות דיגיטליים בהשתתפות
שיטה זו גם היא מסתמכת על איסוף נתונים מעקבות דיגיטליים, בהבדל מהותי אחד: איסוף הנתונים נעשה בידיעת המשתמשים ובאישורם, תוך התחייבות לאנונימיות ושמירת סודיות.

מדידה סובייקטיבית

היתרון של שיטות המדידה הסובייקטיביות בנושא הפער הדיגיטלי הוא ביכולתן לספק מידע על משתנים של הקטגוריה מוטיבציות וחסמים התנהגותיים, שקשה עד בלתי אפשרי להשיגו באמצעות מדדים אובייקטיבים ויש צורך בעדות עצמית של אנשים על הסיבות שהניעו אותם לפעולה. כמו כן, בשיטות אלו אפשר להשיג מידע מאנשים שכלל אינם משתמשים באמצעי דיגיטליים. עם זאת יש לזכור שהתשובות הסובייקטיביות שאדם מספק יהיו מוטות מכל מיני סיבות, בהן הרצון לרצות, החשש שיחשבו עליו דברים שליליים, חוסר מודעות ועוד. בקבוצות התשובות מוטות גם בשל הצורך להרשים את חברי הקבוצה ולא להיות בעמדה חריגה. לכן פעמים רבות המדידות הסובייקטיביות לוקות בהטיית מדגם.

1
ראיונות סגורים, סקרים ושאלונים
ראיונות סגורים, סקרים ושאלונים הם כלי מדידה העושים שימוש בדיווח עצמי של המשיבים על מצבם בנושאים שאנו מעוניינים לבדוק. 

דוגמה: החל מ-2016 מתפרסם באוסטרליה אחת לשנה אינדקס הפער הדיגיטלי, שמטרתו להציג תמונה מלאה של השימוש באינטרנט במדינה. האינדקס מודד שלושה היבטים מרכזיים של הפער הדיגיטלי ומראה כיצד הם משתנים לאורך זמן, על פי מאפיינים חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה ועל פי חלוקה לאזורים גיאוגרפיים. איסוף הנתונים נעשה על ידי ראיונות סגורים, סקרים ושאלונים. בכל שנה מבוצעים כ-50,000 ראיונות פנים מול פנים וכ-15,000 בני אדם משיבים לשאלונים. השאלות הן בנושאים הקשורים לבעלות על מוצרי טכנולוגיה, שימוש באינטרנט והתנהגות הנוגעת לשימוש בטכנולוגיה ובאינטרנט.

2
ראיונות עומק
ריאיון עומק הוא ריאיון ארוך המבוסס על שאלות פתוחות על הנושא הנחקר. משך הזמן האופטימלי לריאיון כזה הוא כתשעים דקות. 

דוגמה: בנק לויד בבריטניה מפרסם אינדקס לפער הדיגיטלי לשימושם של קובעי מדיניות, עסקים וארגונים מהמגזר השלישי העוסקים בצמצום הפער הדיגיטלי. האינדקס כולל נתונים התנהגותיים של כמיליון בני אדם מתוך מסד נתונים של כשלושים מיליון לקוחות של שלושה מהבנקים הגדולים בבריטניה. הנתונים לאינדקס נאספו באמצעות ראיונות טלפוניים של 2,700 אנשים שנשאלו בנוגע לתחושותיהם ולהתנהגותם הדיגיטלית. בנוסף התקיימו 4,000 ראיונות פנים מול פנים כדי לבחון את יכולותיהם הדיגיטליות של המרואיינים. כ-2,000 מהם נשאלו על יכולות במסגרת העבודה.
3
קבוצת מיקוד
קבוצת מיקוד היא כלי מחקר שמכנס יחד קבוצה של אנשים לדיון קבוצתי מונחה בנושא הנחקר. 

דוגמה: מחקר שנעשה בדרום אסיה בחן את האוריינות הדיגיטלית דרך מעורבות אזרחית בדיגיטל של בני נוער מקבוצות מיעוט באוכלוסייה. החוקרים, אשר ביקשו לבדוק מה השפעתה של המדיה החברתית על דעותיהם של בני הנוער בנושא הקהילה הלהט"בית של סינגפור, קיימו לשם כך עשר קבוצות מיקוד. ממצאי המחקר הראו כי הדעות בנושא מגוונות, בין השאר בשל חשיפה לדעות שונות במדיה החברתית וחשיפה של בני הנוער לבני גילם בסינגפור ובעולם.
לשם הדגמה ננסה ליישם כעת שתיים משיטות המדידה, אחת בשיטה הסובייקטיבית ואחת בשיטה האובייקטיבית, שנסקרו על המשתנה המדיד "נכנס לאינטרנט בשלושת החודשים האחרונים" מהמדד של אוסטרליה, ונראה כיצד אפשר למדוד אותו.

סקרים: ניקח מדגם של אנשים ונשאל אותם אם הם נכנסו לאינטרנט בשלושת החודשים האחרונים.

עקבות דיגיטליים: נבדוק כמה אנשים נכנסו לאינטרנט בשלושת החודשים האחרונים בקרב האוכלוסייה הנבדקת באמצעות העקבות הדיגיטליים שלהם בחברות המספקות שירותי אינטרנט.

שלב 5

חישוב המדד
לאחר איסוף הנתונים ניצור מדד ייחודי לכל אוכלוסייה באזור הרלוונטי על סמך ניתוח הנתונים שאספנו. נעשה זאת על ידי שקלול של כל הציונים שהתקבלו במשתנים המדידים לפי פילוח דמוגרפי המתאים לכל אחת מהאוכלוסיות – ערבים, חרדים ובני הגיל השלישי.

האינדקס נע בין 0 ל-100. ככל שהציון הכולל גבוה יותר – רמת הפער הדיגיטלי של האוכלוסייה נמוכה יותר. חישוב הציון הסופי של האינדקס נעשה בכמה שלבים, בכיוון הפוך לזה של תהליך פירוק הקטגוריות: נתחיל במשתנה המדיד ונמשיך עד לקטגוריה הכללית.
א
חישוב הציון למשתנים
לאחר איסוף כל הנתונים על המשתנים המדידים נחשב את הציון למשתנה המדיד לפי פילוח דמוגרפי לכל אוכלוסייה. 

דוגמה: מתוך הנתונים שאספנו על המשתנים "נכנס אי פעם לאינטרנט" ו"נכנס לאינטרנט בשלושת החודשים האחרונים" נבדוק לכמה אנשים הדבר נכון מתוך האוכלוסייה הרלוונטית. אם, למשל, התוצאה תראה ש-90% גלשו לפחות פעם אחת ו-70% גלשו בשלושת החודשים האחרונים – הציון למשתנה הראשון יהיה 90 ולשני 70.

ב
חישוב הציון למשתנה המרכזי
לאחר חישוב הציון למשתנים המדידים נחשב את הציון של כל משתנה בקבוצת המשתנים המרכזיים. הציון של המשתנה המרכזי יחושב על ידי מיצוע של כל המשתנים המדידים שנמצאים תחתיו.

בהמשך לדוגמה הקודמת: נחשב את הממוצע בין המשתנה הראשון שקיבל 90 והמשתנה השני שקיבל 70. המספר שהתקבל, 80, הוא הציון של המשתנה המרכזי "תדירות הגלישה באינטרנט".

ג-ד
חישוב הציון לתת קטגוריה ולקטגוריה
ציוני תת-הקטגוריות והקטגוריות יחושבו באותו אופן – ממוצע הציונים של רכיבי הקבוצה שתחתיהן.
ה
חישוב המדד הכולל
לבסוף נחשב את ממוצע הציונים של כל הקטגוריות המרכזיות, והמספר שיתקבל הוא הציון הסופי במדד הדיגיטלי של האוכלוסייה שמדדנו. חישוב הציון בדרך זו מאפשר לנו להשוות בין אוכלוסיות שונות לאורך שנים ובין אותן אוכלוסיות באזורים שונים. 
דוגמה לתהליך המתואר בשלב 5, חישוב ציון המדד