רקע
הערבים מהווים 20.9% מהאוכלוסייה בישראל. הפערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית ניכרים במדדים חברתיים-כלכליים כגון הכנסה, תעסוקה והשכלה. החברה הערבית סובלת מפער דיגיטלי ניכר ביחס לחברה היהודית, וצמצומו עשוי להאיץ את צמצומם של פערים חברתיים-כלכליים אחרים ולאפשר צמיחה כלכלית וחברתית.
בשנים האחרונות הפערים הדיגיטליים בקרב האוכלוסייה הערבית הלכו והצטמצמו, לא מעט בזכות התרחבות השימוש בטלפונים הסלולריים.
הפער הדיגיטלי מגוון גם בתוך החברה הערבית עצמה. כפי שעולה מהתרשים להלן, שיעור השימוש הנמוך ביותר באינטרנט הוא בקרב הדרוזים, ולאחר מכן בקרב המוסלמים. הערבים הנוצרים משתמשים באינטרנט בשיעור הגבוה ביותר.
מוטיבציות וחסמים התנהגותיים
האוכלוסייה הערבית מחזיקה בחסמים ובמוטיבציות ייחודיים אשר משפיעים על דפוסי השימוש במרחב הדיגיטלי. מעניין לציין כי מנתוני סקר איגוד האינטרנט הישראלי לשנת 2017, בקרב האוכלוסייה היהודית מבין האנשים שלא משתמשים באינטרנט 61% העידו כי הסיבה לכך היא דתית לעומת 4% בלבד באוכלוסייה הערבית.
המוטיבציות המרכזיות של האוכלוסייה הערבית לשימוש באינטרנט
חיסכון בזמן וכסף
רוב הרכישות המקוונות נעשות בשל המחירים האטרקטיביים והחיסכון בזמן.
מומלץ לעודד שימושים נוספים באינטרנט על ידי חיזוק התפיסה שהדבר יוביל לחיסכון בזמן או בכסף.
החסמים המרכזיים של האוכלוסייה הערבית לשימוש באינטרנט
פגיעה בפרטיות
הערבים מעידים שהם חוששים כי השימוש באינטרנט כרוך בדליפת מידע ובפגיעה בפרטיות. למרות זאת נראה שהם אינם זהירים בנושא זה; שיעור התלונות על פגיעה בפרטיות בקרב הערבים גבוה ביחס לשיעורם בכלל האוכלוסייה.
אמון במערכת
בחברה הערבית יש שימוש נמוך יחסית בשירותים הדיגיטליים הממשלתיים. אחת הסיבות לכך היא שלא כל התכנים מוגשים בשפה הערבית, והדבר מעורר חשדנות ומביא להימנעות משימוש.
על מנת לצמצם את הפער הדיגיטלי בקרב האוכלוסייה הערבית יש לפעול להפחתת החסמים הקיימים.
שימושים
השימושים הם מגוון הדרכים שבהן ניתן להשתמש בתכנים מקוונים בתחומי החיים השונים. האוכלוסייה הערבית עושה שימוש במגוון מצומצם של תכנים מקוונים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עקב כך חלקים נרחבים בחברה הערבית אינם נהנים מהפוטנציאל הגלום באינטרנט לצמיחה כלכלית וחברתית, ובפועל הפערים החברתיים-כלכליים בינה לבין החברה היהודית נשמרים ואף מתרחבים.
שימוש רחב
השימוש ברשתות חברתיות אינטנסיבי יותר בחברה הערבית – 73% בקרב ערבים לעומת 61% בקרב יהודים. עם זאת, הפער בשכיחות השימוש של החברה הערבית ביישומים השונים יכול ללמד על מטרות המשתמשים. כך למשל, שימוש מועט בלינקד-אין לעומת פייסבוק יכול להעיד שהרשתות החברתיות אינן משמשות את האוכלוסייה הערבית כמקפצה לעולם התעסוקה, עיקר השימוש מתרכז במעקב אחר חדשות ועדכונים ושמירה על קשר עם חברים.
הפער בצריכה המקוונת בין החברה הערבית לחברה היהודית עדיין גדול, אך נתוני הצריכה והשוואת המחירים המקוונת בחברה הערבית נמצאים בעלייה חדה בשנים האחרונות, והפער בין האוכלוסיות הולך ומצטמצם.
השימוש באינטרנט בתחום הבידור והפנאי כגון צפייה בסרטונים, בסרטים ובסדרות גבוה בחברה הערבית. צפייה ביוטיוב היא בין השירותים הפופולריים ביותר (75%) בקרב משתמשי האינטרנט בחברה הערבית.
שימוש מצומצם
החברה הערבית מתאפיינת בשימוש נמוך במיוחד בשירותים ממשלתיים מקוונים כגון תשלומים, קיצור תורים ומילוי טפסים לעומת החברה היהודית.