2              אוכלוסיות

האוכלוסיה הערבית

רקע

הערבים מהווים 20.9% מהאוכלוסייה בישראל. הפערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית ניכרים במדדים חברתיים-כלכליים כגון הכנסה, תעסוקה והשכלה. החברה הערבית סובלת מפער דיגיטלי ניכר ביחס לחברה היהודית, וצמצומו עשוי להאיץ את צמצומם של פערים חברתיים-כלכליים אחרים ולאפשר צמיחה כלכלית וחברתית.

בשנים האחרונות הפערים הדיגיטליים בקרב האוכלוסייה הערבית הלכו והצטמצמו, לא מעט בזכות התרחבות השימוש בטלפונים הסלולריים.

הפער הדיגיטלי מגוון גם בתוך החברה הערבית עצמה. כפי שעולה מהתרשים להלן, שיעור השימוש הנמוך ביותר באינטרנט הוא בקרב הדרוזים, ולאחר מכן בקרב המוסלמים. הערבים הנוצרים משתמשים באינטרנט בשיעור הגבוה ביותר.

מוטיבציות וחסמים התנהגותיים

האוכלוסייה הערבית מחזיקה בחסמים ובמוטיבציות ייחודיים אשר משפיעים על דפוסי השימוש במרחב הדיגיטלי. מעניין לציין כי מנתוני סקר איגוד האינטרנט הישראלי לשנת 2017, בקרב האוכלוסייה היהודית מבין האנשים שלא משתמשים באינטרנט 61% העידו כי הסיבה לכך היא דתית לעומת 4% בלבד באוכלוסייה הערבית.

המוטיבציות המרכזיות של האוכלוסייה הערבית לשימוש באינטרנט
חיסכון בזמן וכסף
רוב הרכישות המקוונות נעשות בשל המחירים האטרקטיביים והחיסכון בזמן.
מומלץ לעודד שימושים נוספים באינטרנט על ידי חיזוק התפיסה שהדבר יוביל לחיסכון בזמן או בכסף.
החסמים המרכזיים של האוכלוסייה הערבית לשימוש באינטרנט
פגיעה בפרטיות
הערבים מעידים שהם חוששים כי השימוש באינטרנט כרוך בדליפת מידע ובפגיעה בפרטיות. למרות זאת נראה שהם אינם זהירים בנושא זה; שיעור התלונות על פגיעה בפרטיות בקרב הערבים גבוה ביחס לשיעורם בכלל האוכלוסייה.
אמון במערכת
בחברה הערבית יש שימוש נמוך יחסית בשירותים הדיגיטליים הממשלתיים. אחת הסיבות לכך היא שלא כל התכנים מוגשים בשפה הערבית, והדבר מעורר חשדנות ומביא להימנעות משימוש.
על מנת לצמצם את הפער הדיגיטלי בקרב האוכלוסייה הערבית יש לפעול להפחתת החסמים הקיימים.

נגישות

נקודות חוזק

הפער בין החברה הערבית לחברה היהודית בנגישות הפיזית לאינטרנט הצטמצם במידה ניכרת בשל השימוש הנפוץ בטלפונים חכמים והנגישות שהם מאפשרים לאינטרנט, ובשל תפוצת המחשבים הביתיים.

נקודות חולשה

למרות צמצום הפער בנגישות הפיזית לאינטרנט בין יהודים לערבים עדיין יש פער עצום באיכותו. פער זה מתבטא במהירות האינטרנט, באיכות התשתיות ביישובים הערביים, במספר האנטנות הסלולריות, באיכות קווי האינטרנט המוקצים לארגונים ציבוריים ועסקיים.
מהנתונים עולה כי 50% מהערבים אינם משתמשים במחשב. בעוד שבחברה היהודית אין הבדל משמעותי בשיעורי השימוש באינטרנט בעבודה ובבית, בחברה הערבית רק לכ-23% יש גישה לאינטרנט במקום העבודה.
נתונים: סקר חמלה, עמותת חמלה, 2016
סיבות נוספות לפער מקורן בשפה. רוב השירותים המקוונים שהמדינה מציעה נגישים רק בשפה העברית, והשירותים המתורגמים מוגשים על פי רוב בתרגום חלקי או לא מדויק.

אוריינות דיגיטלית

1

ניהול מידע

על פי תוצאות סקר איגוד האינטרנט הישראלי משנת 2017, היהודים נוטים להשתמש במנועי חיפוש יותר מהערבים. כמו כן, כאמור לעיל, רמת השמירה על הפרטיות באינטרנט נמוכה בחברה הערבית בהשוואה לחברה היהודית: נתוני הסקר מראים כי שיעור התלונות על פגיעה בפרטיות באינטרנט בקרב הערבים גבוה ביחס לשיעורם בכלל האוכלוסייה. רשת פייסבוק מהווה את מקור הפגיעות העיקרי ברשת בקרב האוכלוסייה הערבית, וחשוב לציין כי שיעור הפגיעות הנושאות אופי מיני גבוה יותר בחברה הערבית מאשר בחברה היהודית.

על מנת להגביר את האוריינות הדיגיטלית באוכלוסייה הערבית מומלץ להקדיש מאמצים ללימוד שיטות לשימוש במנועי חיפוש ומציאת מידע ולהקניית דרכים לשמירה על הפרטיות באינטרנט, במיוחד ברשתות החברתיות.
2

תקשורת

האוכלוסייה הערבית משתמשת ברשת בעיקר לתקשורת חברתית. עם זאת, פעילותם ברשתות החברתיות מתמצה בסריקה וקריאה של תוכן מוצע. במסגרת הניסיון לשפר את רמות האוריינות הדיגיטלית בחברה הערבית אפשר להיעזר בשימוש הרחב שלהם ברשתות החברתיות כדי להעצים ולשפר את מיומנויותיהם הדיגיטליות.
3

תקשורת

האוכלוסייה היהודית מתאפיינת בשיעור גבוה של פעולות פונקציונליות כגון מילוי טפסים, תשלומים, שימוש בשירותים מקוונים ושימוש בדואר האלקטרוני, לעומת שיעור נמוך בקרב האוכלוסייה הערבית בתחומים אלו – כשני שלישים בחברה היהודית לעומת כשליש בלבד בחברה הערבית. 

ניכר כי האוכלוסייה הערבית אינה מקשרת בין שימוש פונקציונלי ברשת לבין עלייה באיכות החיים והתפתחות אישית וחברתית. לפיכך מומלץ להתמקד בהגברת האוריינות בהיבטים של פונקציונליות השימוש באינטרנט, שיאפשר קידום חברתי ואישי לאוכלוסייה זו.

שימושים

השימושים הם מגוון הדרכים שבהן ניתן להשתמש בתכנים מקוונים בתחומי החיים השונים. האוכלוסייה הערבית עושה שימוש במגוון מצומצם של תכנים מקוונים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עקב כך חלקים נרחבים בחברה הערבית אינם נהנים מהפוטנציאל הגלום באינטרנט לצמיחה כלכלית וחברתית, ובפועל הפערים החברתיים-כלכליים בינה לבין החברה היהודית נשמרים ואף מתרחבים.

שימוש רחב
1
השימוש ברשתות חברתיות אינטנסיבי יותר בחברה הערבית – 73% בקרב ערבים לעומת 61% בקרב יהודים. עם זאת, הפער בשכיחות השימוש של החברה הערבית ביישומים השונים יכול ללמד על מטרות המשתמשים. כך למשל, שימוש מועט בלינקד-אין לעומת פייסבוק יכול להעיד שהרשתות החברתיות אינן משמשות את האוכלוסייה הערבית כמקפצה לעולם התעסוקה, עיקר השימוש מתרכז במעקב אחר חדשות ועדכונים ושמירה על קשר עם חברים.
2
הפער בצריכה המקוונת בין החברה הערבית לחברה היהודית עדיין גדול, אך נתוני הצריכה והשוואת המחירים המקוונת בחברה הערבית נמצאים בעלייה חדה בשנים האחרונות, והפער בין האוכלוסיות הולך ומצטמצם.
3
השימוש באינטרנט בתחום הבידור והפנאי כגון צפייה בסרטונים, בסרטים ובסדרות גבוה בחברה הערבית. צפייה ביוטיוב היא בין השירותים הפופולריים ביותר (75%) בקרב משתמשי האינטרנט בחברה הערבית.
שימוש מצומצם
החברה הערבית מתאפיינת בשימוש נמוך במיוחד בשירותים ממשלתיים מקוונים כגון תשלומים, קיצור תורים ומילוי טפסים לעומת החברה היהודית.
העמוד הבא:
החברה החרדית